- מִדְבָּרִי
- מִדְבָּרִיm., מִדְבָּרִית f. (denom. of מִדְבָּר) belonging to the desert. Erub.83a, a. e. סאה מ׳ the Sah of the Israelites in the desert, containing six desert Kab, or five Jerusalem Kab.Pl. מִדְבָּרִיִּים, מִדְבָּרִיִּין; מִדְבָּרִיּוֹת. Men.VII, 1, a. e., v. סְאָה.Esp. מדבריות pasture-animals. Bets.V, 7 (40a), opp. בַּיָּיתוֹת; Tosef. ib. IV, 11.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
